מטרה מרכזית:
אביזרים והכנות:
1️⃣ פתיחה (3–5 דקות)
פותחים בשיחה קצרה:
"היום נעשה תיאטרון בלי מילים. ננסה להבין מה עובר על אחרים, רק דרך מה שהם עושים – בלי שהם אומרים כלום. זה נקרא פנטומימה. גם אתם תהיו שחקנים – וגם קהל!"
2️⃣ חימום תנועתי – כולם יחד (5–7 דקות)
המדריכה מקריאה לאט – הילדים מבצעים יחד
"עכשיו אנחנו עושים הכול יחד, עם הגוף, בלי קול."
לפתוח בקבוק מים ולשתות
ללכת בזהירות בתוך יער עם שורשים
לאכול פסטה מקרוני – טעימה מאוד!
לפתוח דלת עם מפתח ולהיכנס לחדר
להתעורר בבוקר – מתמתחים, מפהקים, שוטפים פנים
למצוא מתנה שמישהו השאיר לכם – ולהתרגש
🎯 דגש:
ביצוע איטי, מדויק, כולם יחד, בלי מילים.
ניתן להוסיף "הפסקות פריז קצרות" בין תנועה לתנועה.
ניתן להוסיף חימום כמידת הצורך: 10 דקות כל ילד עולה ועושה דבר אחד בפנטומימה: בעל חיים: דג, דולפין, חילזון, ציפור, דומם: נחל, פחית קולה. מדבר: משיכה בחבל, כדורגל, תזמורת ועוד. בודקים שכולם עושים פנטומימה ברמה מספיקה.
3️⃣ כרטיסיות סיפור – המדריך מקריין הילדים מציגים (15–20 דקות)
בוחרים בכל פעם 2–3 ילדים
המדריכה מקריאה בקול רגוע – הם מבצעים בשקט מלא, מול הכיתה.
🃏 רשימת סצנות לקריינות:
🌿 סצנות של תשומת לב, קשר והזדהות
שני ילדים מוציאים אוכל. אחד מגלה ששכח.
השני מתלבט רגע, ואז נותן לו חצי מהאוכל שלו.
אמא חוזרת מהעבודה, עייפה, שוכבת לנוח.
הילדה שמה לב, הולכת לחדר, מציירת ציור, עוטפת אותו יפה ומניחה לאמא.
אמא מתעוררת – רואה את זה, מחייכת באהבה.
ילד פותח בקבוק שוקו – והוא נשפך על הרצפה.
הוא מתבאס.
חבר רואה, מביא מפית, עוזר לנקות ומחייך אליו.
חיבוק בהפתעה
חבר רואה אותו, מתקרב, לא מדבר – פשוט נותן לו חיבוק.
הילד מחייך ומחבק חזרה.
ילדה עומדת בצד, לא משחקת.
שתי בנות משחקות, ואז אחת שמה לב אליה.
הולכת אליה ומזמינה אותה לשחק.
הילדה מצטרפת – כולן שמחות.
שתי בנות אוכלות בפיקניק. פתאום מגיעה דבורה.
הן נבהלות, קמות ובורחות – אחר כך צוחקות יחד.
שתי בנות משחקות בגינה.
שומעות רעש, ניגשות – מוצאות גורי כלבים.
נבהלות רגע – ואז מתרגשות, מלטפות.
בבוקר שבת, שתי אחיות ניגשות למקפיא, מוציאות ארטיקים.
אחת מהן מפילה את הארטיק.
השנייה מסתכלת, ואז מחלקת איתה את שלה.
הן אוכלות יחד.
שלושה ילדים עולים לרכבת הרים.
אחד מתרגש, אחד מפחד, אחד שקט ושמח.
כולם חוגרים, הרכבת זזה, וכל אחד מגיב אחרת.
שני בנים בועטים בתור לפנדלים.
הראשון מחטיא. השני כובש גול.
למרות הכול – הם לוחצים ידיים בכבוד.
4️⃣ דיון מסכם קצר (3–5 דקות)
שאלות שאפשר לשאול:
איך הרגשתם כששיחקתם בלי מילים?
מה עזר לכם להבין מה קורה בסיפור?
יש שני צדדים לתיאטרון קהל ושחקנים.
מה תפקיד הקהל? להקשיב להיכנס לסיפור שמוצג על הבמה.
מה תפקיד השחקנים? לספר את הסיפור כך שהקהל יבין. תנועות מספיק גדולות, פנים לאליו הקהל. דיוק. שיהיה איכפת מהקהל!
