שלב 1 – פתיחה
הלהיבו את הילדים על התהליך שעומד להתחיל, ובו זמנית השרו תחושת ביטחון. בשיעורים שלנו תהיה הזדמנות לשחק, להופיע ולדבר מהלב. חשוב מאוד להיות קשובים ולשאול כל דבר שלא ברור.

שלב 2 – דיון לימודי
הסבירו: לגוף שלנו יש רצונות. כשאני רוצה לאכול, הגוף שלי זז למקרר. כשאני רוצה לנוח, הגוף שלי הולך למיטה. "פריז" בתיאטרון משמעו שאני עוצר לרגע את הגוף שלי, אני מתרכז, אני נכנס למצב שאני קצת שולט על הגוף שלי. טוב לדעת לשלוט על הגוף, כי לפעמים אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא בניגוד לרצון שלנו.

שלב 3 – הפעילות
משחק "פריז":
הסבירו: "פריז" הכוונה קפיאה במקום, עצירה בין הפעולות על הבמה.
הדגימו: התיישבו אחרי שתאמרו "פריז", שאלו האם זה טוב? הזיזו את פניכם, שאלו האם זה טוב? הדגימו "פריז" נכון, שמותר רק למצמץ.
הזמינו קבוצת ילדים של 8-6 בכל קבוצה. בקשו מהם לעמוד בשורה ובצעו איתם את
השלבים לפי הסדר.
שלב 1 – "פריז" ביחידים: הזמינו ילד אחד ללכת ולעצור כשתאמרו "פריז". רק כשהוא מצליח "לקפוא" לגמרי, הוא חוזר לעמוד עם הקבוצה שלו ועוברים לילד הבא.
שלב 2 – "פריז" קבוצתי: כל הילדים בתנועה, לא נוגעים זה בזה ועדיף לא ללכת מהר.
אם מישהו זז לאחר ה"פריז", עליו ללכת אחורה ולכוון את מחשבותיו להצלחת הקבוצה ב"פריז" הבא. אם כל הקבוצה תצליח יחד, הוא יחזור למשחק.
הסבירו: המשחק מבוסס על ערבות הדדית, כי במשחק אחר אם אני נפסל, אני רוצה שכולם ייפסלו. פה אין פסולים, יש ערבות. ערבות זה כאשר ההצלחה של הקבוצה תלויה בכל אחד מהמשתתפים בה, ושכולם רוצים שהאחרים יצליחו.
שלב 3 – "פריז" מתקדם: הילדים מסתובבים, והפעם עוצרים ב"פריז" בתוספת הנחיה ליצור תמונה מסוימת בתוך עשר שניות, ללא דיבורים ובשיתוף פעולה שמתרחב משלב לשלב:
דוגמה: כל ילד הופך להיות שולחן, כל שני ילדים הופכים להיות שולחן אחד, כל הקבוצה הופכת להיות שולחן אחד, לכל קבוצה מומלץ לתת תמונה אחרת, דוגמאות נוספות לצורות: מלבן, גשר, כדור, מספר 1.

שלב 4 – סיכום
שאלו: מי נהנה היום? מה עשינו? על מה עבדנו היום?
סכמו: היום עבדנו עם הגוף, וראינו שכשאנו עובדים עם הגוף שלנו בריכוז, ואין בינינו תחרות עם האחרים אלא דווקא שיתוף פעולה, משהו אצלנו נרגע מאוד, מסתדר, ואז אפילו היצירתיות באה לידי ביטוי.